התחלתם את המסע של חייכם. אתם בדרך, לקחתם צידה, קצת אוכל ומים, נעלי הליכה טובות, מצפן ועוד ציוד מחנאות משוכלל שיעזור בדרך, קיבלתם תמיכה מהמשפחה ועוד אנשים שפגשתם בדרך. אחרי הליכה של תקופה אתם מתחילים להרגיש כמה דברים במקביל: אתם הולכים סחור סחור ומגיעים תמיד לאותה הנקודה, ו/או אתם חווים בלבול ו/או הנעלים התבלו והן כבר לא נוחות, המצפן הפסיק לעבוד ונגמרו האוכל והבטריה של הפלאפון. עכשיו נשאלת השאלה מה הייתה המטרה של כל המסע הזה ולמה דווקא עכשיו, אחרי שכבר עברתם כברת דרך אתם מגיעים למצב שבו אבדתם קצת את המשמעות של הדברים, הלכתם לאיבוד ואין לכם מושג לאן ללכת.

נשמע מוכר? 

ברוכים הבאים לחוויה האינסופית של ארכיטיפ הדגים (נפטון, יופיטר, בית 12).

לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במקום בחיים שבו יש הרבה שאלות, אבל אין לנו תשובות, במקום שמרגיש כאילו ברגע אחד החיים שלנו התהפכו ואנחנו נמצאים בסירה בלב ים, עם נמר כועס ורעב. עכשיו אנחנו צריכים גם לקבל את העובדה שאין לנו מושג איפה אנחנו ואיך לחזור למקום מבטחים, שיש דברים מפחידים / שאינם בשליטתנו שאנחנו צריכים להתמודד איתם, אבל לא בטוחים שיש לנו את הכלים לעשות זאת, וגם למצוא דרך להאכיל את הנמר לפני שהוא יאכל אותנו.

הכל קורה בבת אחת.

האפשרויות עבורנו להתמודד עם מצב כזה, שכמותו לא חווינו בעבר ואין לנו את הכלים או את המפה עם ההוראות להתמודד איתו, הן להתחיל להסתדר עם מה שיש בכאן ובעכשיו, לחיות את הרגע ולשמור על גמישות ויצירתיות, למצוא דרך להתידד עם הנמר או לקפוץ למים ולהתחיל לשחות, בתקווה שאיזה כריש לא יאכל אותנו בדרך. כל האפשרויות נכונות, וכל אחת מהן תעמת אותנו עם הצורך שלנו להלחם מצד אחד במשהו שמסמל עבורינו את הפחדים הכי גדולים שלנו, מצב של חוסר אונים שיכול גם לשתק אותנו ובמקרים קיצוניים אפילו לגרום לנו לרצות לעזוב את המשחק / כדור הארץ. אם לא עזבנו, יתכן ונמצא בתוכנו גם את המקום שבו אנחנו יכולים לחוות את האומץ להתמודד עם החוויה של כאוס ובלבול ולהתמיר אותם למקום של התמסרות לרגע הזה, ולידיעה שאנחנו לא יודעים הכל, וזה בסדר גמור.

אם מצאתם את עצמכם לאחרונה במצב דומה, אולי עכשיו זה הזמן שלכם ללמוד להתמסר ללא נודע, ללמוד להכיל את כל מה שכרגע לא ניתן לדעת, לתת אמון בחיים ובכך שיש סדר כלשהו גם אם אתם לא יודעים מהו. זה מקום שמוביל לריפוי עמוק, אולם אין לנו דרך באמת לדעת מה יהיה בסוף התהליך. אנחנו יכולים דרך עולם החלומות למשל לעבור תהליכים רגשיים עמוקים, או להתייצב מול הפחדים הפחות מוכרים שלנו, להכיר בהם ולתת להם את המקום שלהם בעולמנו, בחוויה האישית שלנו, מבלי לפחד שהדברים יצאו משליטה או שנשתגע.

פעמים רבות אנחנו מנסים ללכת לקצה השני, לארכיטיפ בתולה, הנמצא מול דגים, כדי לקבל יציבות, להיות יותר באוריינטציה ולדעת מה לעשות ואיך להתמודד, או יותר נכון בנסיון להכין את עצמנו להתמודדות עם כל דבר. עם זאת, אין לנו יכולת בחוויה הסופית, האנושית המוגבלת שלנו, לדעת הכל, להיות מוכנים לכל דבר או להבין ולהכיל הכל בבת אחת. לכן קיימים בתוכנו גם רבדים של התת מודע, כדי שנוכל לעכל ולהכיל את הדברים שקורים. בנוסף אנחנו לומדים להפלות, לסנן, לקחת ולהתייחס רק אל מה שרלוונטי לנו. לכן יהיו אנשים שלא יוכלו לקבל למשל את המציאות של אדם אחר, לדוגמה אדם שמאמין שהמדע הוא התשובה לכל והדרך היחידה להסביר את החיים, אבל מסרב להכיר בכך שיש עוד רבדים לקיום שלנו, שיש עוד דרכים להבין ולהכיל את המציאות, או יותר נכון המציאויות שבהן אנחנו חיים, או אדם שחי רק לפי האמונה שהדת שלו היא הנכונה והצודקת ואינו מוכן להכיר בכך שיש עוד דרכים רבות להתחבר וללכת בדרך רוחנית, או אדם שנמצא בדרך רוחנית אבל לא מצליח להבדיל בין המסר שקיבל למשהו שהוא רוצה שיהיה, וכך נוצרות אשליות. האשליות הן של כולנו, הן בעצם המשאלות שלנו שהופכות להיות אשליה יוצרות האחזות מסוימת במשהו שאין לו באמת בסיס חזק.

יש לנו בחירה, לכאורה, להתמקד במשהו אחד שאנחנו רוצים לראות או לחיות לפיו, אולם זה רק לכאורה מכיוון שהמוח שלנו ככל הנראה בוחר את הדרך הכי נכונה עבורינו כדי לשרוד ולא להשתגע. אולם הדגים מראה לנו שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת ואי אפשר לראות את החיים בשחור או לבן, שתמיד יהיה מצב של אי ודאות לגבי הקיום והמציאות שלנו. זו כנראה אחת הסיבות שאנחנו בני האדם מנסים להבין את משמעות החיים, מנסים לתת הגדרות וסיבות לכל דבר ומנסים להאחז בכל מה שנראה לנו נכון והגיוני כדי לעשות סדר כלשהו בחיינו, כדי לקבל משמעות, אבל בסופו של דבר נדמה כאילו אנחנו הולכים סחור סחור, כי על כל תשובה שנמצא יעלו עוד שאלות רבות אחרות.

כדי להתמודד עם המציאות המורכבת, עם אי הוודאות, ולהיות מסוגלים להתמסר ולהכיל את הלא נודע, אנחנו צריכים להיות נכונים להתחבר אל הריק, לואקום שנוצר בין צד אחד לצד השני, לנשום אל תוך מה שנראה כאי תנועה ולהיות מסוגלים לתת אמון בחיים, מבלי לצפות לתוצאות מסוימות, מבלי להתקבע על דרך או אמונה אחת, פשוט להשאר גמישים ופתוחים לכל מה שקורה ברגע הזה.

 כאשר ארכיטיפ הדגים מודגש במפת השמים או במפת הלידה ברמה הקולקטיבית הטבע, ובמיוחד אלמנט המים, מתעצם ומתחזק ואפשר גם לעבוד עם האלמנט הזה ברמה האישית. יכולים לצוף הרבה דברים למודעות ונדמה שדברים קצת יוצאים משליטה. בין תהליך אחד לשני, כאשר אנחנו נמצאים בין שחרור הישן ותחילת החדש, זהו הריק שלתוכו אנחנו נושמים וממתינים, לכאורה. עצם הנשימה והמוכנות להיות בנוכחות בכאן ועכשיו יכולה בעצמה להיות חלק חשוב בתהליך האישי שאותו אנחנו עוברים. שימו לב לשינה שלכם, האם אתם סובלים מהפרעה כלשהי או משינה לא סדירה או לא שקטה, וגם רשמו חלומות בבוקר. תבדקו מי הם האנשים אשר מביאים איתם מסרים נקיים ומי הם אלו אשר לא אפשרו לעצמם להיות ערוץ נקי ומלא חמלה לאחרים.

זה הזמן עבורנו לחשוב על הדברים שאנחנו יכולים לשחרר, אם זה אנשים שאין להם יותר מקום בחיינו או תהליכים רגשיים שדורשים ריפוי ושחרור, כעסים מודחקים ובכלל רגשות שלא טיפלנו בהם, או פחדים שצפים ועולים. אל תפחדו להיות לבד לרגע או שניים, לקחת מרחב נשימה ופשוט להתבונן בדברים מבלי לנסות לתכנן או לשנות שום דבר. תזכרו שהכל בסדר כפי שהוא וגם בריק יש משהו חשוב עבורנו. חשוב גם לבחון ולמדוט על המקומות שבהם נאחזנו באשליה מסוימת או במשאלה ורצון שדברים יקרו כך או כך. זה הזמן לשחרר ולא להאחז בציפיות, בתקוות, במידע, בחומרים ממכרים או באנשים אשר אינם מאפשרים לנו להיות מי שאנחנו ויוצרים אשליה מסוימת. יש חוויה של התפכחות, וההתפכחות הכי גדולה של כולנו היא בעצם החוויה שמה שיש זה מה שיש, ברגע הזה. אפשר להתנגד ולנסות לברוח מזה או שאפשר לעשות שלום עם החיים ומה שהם מביאים איתם, לטוב ולרע, למכוער וליפה, לקיצוניות אחת מול השניה, זה הזמן לחבר את כל הקצוות ולעשות שלום עם משהו שהיה קשה יותר עבורכם לקבל ולהכיל, משהו שאולי הוא בלתי נתפס אבל עדיין כאן במציאות, חי ונושם. יכולה להיות התפכחות גם בדרך הרוחנית שלכם, אולי הבנה שיש כאלו אשר מציגים את עצמם כמורים גדולים אולם פיתחו אגו רוחני ונתפסו ברשת האשליה שטוו בעצמם. האמת יוצאת החוצה והיא לא תמיד נעימה.

וזהו הפרדוקס של הדגים, שמביא אותנו לרצות לברוח ולהאחז באשליות ומצד שני מלמד אותנו להתפכח ולא להאחז, אבל גם לוקח אותנו למסע קסום ומסתורי ברחבי היקום ובחקר החיים, ומלמד אותנו שלכל דבר יש מקום, שלכל דעה, רעיון, צורה, מחשבה, אמונה, פילוסופיה, כולם חלק ממארג החיים, מהרקמה או הרשת הגדולה יותר.

—————————————————————-

הפנתר השחור הוא חיית טוטם המדברת על הכלת הלא נודע. אתם מוזמנים למדוט עליו ולבדוק מה המסר שלו עבורכם.

הצ'אקרה השביעית Sahasrara היא החיבור של האישי עם האינסוף. לכן למדיטציה יש עכשיו חשיבות גדולה יותר מתמיד, כי זו הדרך שלנו להתחבר ולצאת מעצמנו ולוותר על האגו לרגע, להקשיב לצליל הקוסמי, להכנע ולהתמסר בענווה. הצ'אקרה השביעית היא הפתח שלנו לקבל מסרים מהאינסוף אולם אם אנחנו לא עושים זאת בצניעות ומתוך הכרת תודה לכל מה שיותר גדול מאיתנו, לשושלת של הידע שעוברת ממורה לתלמיד ונוגעת גם בנו,  מכירים בכך שזה לא קשור אלינו אלא למשהו יותר גדול, לא נוכל לקבל מסרים נקיים ונפתח אגו רוחני. אנחנו במערכת יחסים עם הקוסמוס, האם היא מאוזנת? ברגע שאין איזון בצ'אקרת הכתר יתכן ונרגיש ניתוק מהחיים, נוצף בפחדים לא הגיוניים, נחווה בעיות שינה ותחושת הפרדות מכל דבר אשר מסביבנו.

מנטרה לאיזון הצ'אקרה השביעית היא : Sat Narayan Wahe Guru Hari Narayan Sat Nam