אחד ההבדלים הגדולים בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה הוא נקודת המבט. באסטרולוגיה אנחנו מתבוננים בשמיים מנקודת מבט גאוצנטרית, כלומר מכדור הארץ. האסטרונומיה ברובה מתייחסת לנקודת המבט ההליוצנטרית, שבה השמש במרכז. לכן, כאשר באסטרולוגיה אנחנו מתבוננים בפלנטות בנסיגה זוהי אינה תופעה אסטרונומית, אלא נתון אסטרולוגי בלבד המתייחס לנקודת המבט מכדור הארץ אל השמיים. מנקודת המבט האסטרולוגית, כאשר יש פלנטה שנעה במהירות גדולה יותר, זה נראה כאילו הפלנטה היותר איטית הולכת אחורה. השמש והירח לעולם אינם בנסיגה. השמש מכיוון שאנחנו סובבים סביבה יחד עם שאר הפלנטות והירח הוא גרם השמיים שסובב סביב כדור הארץ. אולם שאר גרמי השמיים, הפלנטות, האסטרואידים וכו’ כן נמצאים בנסיגה לתקופות שונות.

מבחינה אסטרולוגית, כאשר  יש פלנטה בנסיגה, התחושה הכללית היא שיש צורך בהתבוננות יותר עמוקה ובדיוק ושיפור של נושאי הפלנטה. התהליכים הפנימיים יותר דומיננטיים ולפעמים יש תחושה שגם קשה יותר לפלנטה לבטא את עצמה באופן ישיר. יכולה להיות תחושה של עיכובים, היסוסים, פחדים, תחושת זרות וחוסר שייכות, מחסומים וקושי בביטוי. זה מגיע גם מכיוון שהנושאים של הפלנטה ככל הנראה מציגים עבודה התפתחותית של הנשמה לאורך גלגולים ולכן יש תחושה של תנועה במעגל סגור ואולי להוביל גם לתסכול מסוים בתהליך. עם זאת, התהליכים הללו מכריחים את האדם להיות יותר יצירתי כי צריך למצוא דרכים חדשות וגם אחרות לביטוי, להיות יותר מדויק וללמד את עצמו להיות כל הזמן עם היד על הדופק בתחום הספציפי שאותו מבטאת הפלנטה, מה שמביא יותר עומק ויותר רגישות. אז כאשר אתם מתבוננים בפלנטות בנסיגה במפת הלידה שלכם, חשוב לזכור שיש כאן הזדמנות לתהליך קצת אחר ושום דבר אינו מובן מאליו שם. עם פלנטות בנסיגה הדברים יזרמו בצורה אחרת ויתכן שיהיה צורך לעבוד ולחזור שוב ושוב על אותם הנושאים, אותם דברים, אבל זה קורה על מנת לייצר את הדיוק הנחוץ בתהליך ועל מנת לבחון שוב את הדברים מזווית אחרת, למצוא פתרונות אחרים ובסופו של דבר לראות את התמונה הרחבה יותר ולעבור לשלב הבא. בכל מקרה זו עבודה לכל החיים, אבל, למרות שמפת הלידה אינה משתנה, עדיין יכול להגיע שחרור מסוים כאשר הפלנטה המקודמת יוצאת מנסיגה (בקידומים משניים ושלישיים).

כאשר הפלנטה עוצרת על מנת לעבור לנסיגה, מצב הנקרא Stationary, זהו אחד הזמנים הרגישים של הנסיגה וקצת לפני, תלוי במהירות הפלנטה, נוכל כבר להרגיש את הנושאים של הנסיגה. גם העצירה לקראת מעבר להילוך ישיר חשובה ויכולה להביא איתה שחרור של הרבה אנרגיה עצורה והתקדמות של דברים. עם זאת עדיין יש חוסר יציבות.
כמו כן, ישנן תקופות הצל שלפני ואחרי הנסיגה שהן נמצאות בטווח המעלות של נסיגה הפלנטה. למשל, אם מרקורי מתחיל נסיגה במעלה 23 במזל מסוים ומסיים את הנסיגה במעלה 11 באותו מזל, התקופה שבה יעבור מרקורי על טווח המעלות הזה, החל מהמעלה ה-11 ועד לתחילת הנסיגה במעלה ה-23 תחשב לתקופת הצל. כאשר מרקורי יעבור חזרה להילוך ישיר במזל במעלה ה-11 וימשיך לנוע עד המעלה ה-23 זו תקופת הצל שלאחר הנסיגה. בתקופות הצל נוכל לראות אירועים הקשורים לנסיגה עצמה.

מי נסוג ולכמה זמן  

מרקורי (כוכב חמה) עובר לנסיגה כשלוש פעמים בשנה לתקופה של כשלושה שבועות כאשר הוא נמצא בנקודה הכי רחוקה מן השמש ככוכב ערב. לנסיגות מרקורי יש מחזורי אלמנטים. למשל בשנת 2018 כל הנסיגות של מרקורי מתחילות באלמנט האש. בשנת 2019 יהיו הנסיגות של מרקורי באלמנט המים.

ונוס (נוגה) עוברת לנסיגה פעם ב-18 חודשים למשך 40 יום. היא מגיעה לאותה נקודה פעם ב-8 שנים, כאשר היא יוצרת מבנה פנטגרם (כוכב מחומש) בכל מחזור.

מרס (מאדים) עובר לנסיגה פעם בשנתיים למשך חודשיים.

יופיטר (צדק) עובר לנסיגה פעם בשנה למשך ארבעה חודשים.

סאטורן (שבתאי) עובר לנסיגה פעם בשנה למשך ארבעה וחצי חודשים.

אורנוס (אורון) עובר לנסיגה פעם בשנה לתקופה של כחמישה חודשים.

נפטון (רהב) עובר לנסיגה פעם בשנה למשך חמישה חודשים.

פלוטו עובר לנסיגה פעם בשנה למשך כחמישה וחצי חודשים.

כירון עובר לנסיגה פעם בשנה למשך כחמישה וחצי חודשים.

הדרקונים של הירח, שהם בעצם נקודות היפותטיות הנוצרות ממפגש של קו המילקה עם מסלול הירח, כמעט תמיד נמצאות בנסיגה, למעט כמה ימים מדיי פעם, רק בחישוב של TRUE NODE בגלל חוסר היציבות של הירח והתנודות שלו.

מרקורי וונוס נמצאים בקשר יותר קרוב וצמוד עם השמש. מרקורי אינו מתרחק מן השמש יותר מ-28 מעלות וונוס אינה מתרחקת מן השמש יותר מ-48 מעלות. לכן מערכת היחסים שלהם עם השמש באה לידי ביטוי בארבעה שלבים ובכך שהם זורחים ככוכבי ערב או בוקר. בקישור הזה תוכלו למצוא עוד מידע על השלבים בנסיגות ובמחזורים של מרקורי וגם של ונוס.

עוד על מרקורי בנסיגה תוכלו למצוא בקישור כאן